View Cart

A New Perspective on the Inexplicable Challenges of Our Times
הארה חדשה באתגרי הזמן‎

PRINT

Yoel Baron, Israel
MyLife Essay Contest 2018

מבוא:

המאמר הנוכחי בא לפתור קונפליקט המקשה על הבנת מטרת הגלות הנוכחית, שבה אנו נמצאים במצב שבו לכאורה נוכחותו האלוקית של הבורא מסתתרת מאתנו, ודבר זה יוצר קשיים רוחניים אצל כל אחד ואחת מאתנו, כשאנו מוסיפים לכך את האתגרים הרוחניים הקשים – שנוספו בלי ספק על ידי הבורא – שקיימים בדורנו, החל מהמדיה האלקטרונית שמסכנת אותנו, הן המבוגרים, והן הדור הצעיר, שנקלע שלא באשמתו, למציאות מורכבת זו.

והן בכך שרבים מאתנו נמצאים במצב של ‘כצאן ללא רועה’, אין לנו מי שיפתור את הספקות והמבוכות שנקלענו אליהם בשנים האחרונות, דבר שמקשה מאוד על עליה וצמיחה רוחנית במצב שכזה.

והן בכך שרבו לדאבונינו מחלוקות בתוך הציבור היהודי, דבר שגורם למבוכה בעיקר בקרב הצעירים, שמחליטים לפעמים ש’שתי הצדדים לא צודקים’, והם נסחפים במערבולת החיים הסוערים.

לכאורה תמיד ידענו שמטרת הגלות היא להביא אותנו למצב של תיקון, למצב של צמיחה מחודשת, למצב שבו נתקן את המצב הרוחני שבו היה שרוי עם ישראל בעת חורבן הבית.

לאן מובילים אותנו האתגרים הרוחניים הקשים שנוספו לנו בדורות האחרונים ?

האם המטרה אכן תושג בצורה כזו ?

על כך במאמר שלפנינו

אור חדש על ציון וירושלים תאיר – הארה חדשה באתגרי הזמן

מסופר כי אל הרבי הקדוש ר’ ברוך ממעז’בוז’ נכנס נכדו, ובכה לפניו, וסיפר ששיחק עם חבריו במשחק הנקרא מחבואים, שבו צריכים להסתתר אחד מהשני, והחבר מחפשו, והוא התחבא זמן רב, וחבריו לא הלכו לחפשו כלל וכלל…

כששמע זאת רבי ברוך געה בבכי ואמר: זהו  מה שאמר הכתוב ‘ואנכי הסתר אסתיר פני’, שהקדוש ברוך הוא מסתיר את עצמו וממתין ומצפה שיחפשוהו בתוך ההסתרה, כיון שזהו כל מטרת ההסתר, ולמעשה אומר הקדוש ברוך הוא ‘מדוע באתי ואין איש’, שאין מי שיחפש אחרי הקדוש ברוך הוא הנמצא במחבוא בעולם הזה (סיפורי צדיקים).

א. בעמדנו בימים אלו אשר בהם אנו מתאבלים על חסרון בית המקדש אשר בסיבת עוונותינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו, וחרב בית מקדשנו, שומה עלינו להבין ענין שמאוד מטריד ומתסכל בהבנת גלות זו, מהו ענינה ותוכנה.

מצד אחד מבואר בספרי הקבלה שהגלות היא בעצם כור היתוך שבו נטהרים בני ישראל מעוונותיהם שגרמו לחורבן המקדש, וכשם שבגאולת מצרים כשנגמר צירופם של כלל ישראל בקושי השעבוד במצרים, זכו לצאת משם, כך אנחנו כשנסיים לטהר נפשותינו מכל סיג ופגם נזכה לגאולת עולם במהרה בימינו.

אך לפי זה מתעוררת שאלה עצומה:

אנו רואים שדווקא בימי הגלות שמטרתם לתקן את מעשינו, נוצרו קשיים רוחניים שיכולים לגרום לירידה ברוחניות, קשיים אלה משמשים בעצם כלי המוביל אותנו לכאורה להיפך המטרה, להיפך היעד שהוא ‘לתקן עולם במלכות ש-די’, להיפך מהייחול של ‘כל בני בשר יקראו בשמך’…

אילו היה קשיי ימי הגלות קשיים גשמיים שהם מביאים לידי כפרה וזיכוך, הרי זה תיקון הנפש כשם שהיה במצרים, אך כשישנם קשיים בעבודת ה’ הרי זה הפך מטרת הגלות, ולמה ימצאו קשיים אלה את מקומם בימי הגלות, הרי הם היפך המטרה לכאורה ?! אתמהה ?!

כמאמינים בני מאמינים אנו יודעים כי קשיים אלו לא נוצרו מעצמם, הם לא נוצרו כתוצאה ממציאות מסויימת שיצרה את המצב הנוכחי, אלא הכל מונהג על ידי ההשגחה האלוקית, שמנהלת את כל הבריאה, את כל פרט ופרט בדיוק מלא, ולכן כשאדם בדורינו עומד מול קונפליקט זה הוא שואל את עצמו: ריבונו של עולם, לאן תוביל אותנו כל המציאות העכשווית ?

ב. קושיא זו קשה בלאו הכי על דברי הגמרא במסכת יומא (לט, א):

אדם מטמא עצמו מעט מטמאים אותו הרבה‘.

לכאורה אם נותנים לאדם שקלקל את מעשיו עונש גשמי שגורם לו לטהר את נפשו שפיר, אך עונש רוחני מה מטרתו הרי אין זה סיוע לבוא לטהרה, הרי אין מטרת הקדוש ברוך הוא בעונש לגרום לאדם לירידה, אלא לעליה, ובעונש זה הרי לא יתקדם לכאורה האדם, למצב של עליה.

ג. ביאור נפלא מתבאר בתורת החסידות:

מידת הקדוש ברוך הוא היא מידה כנגד מידה, כפי התנהגות האדם כן מתנהג הוא עמו.

וכן הוא בתיקון החטא, שלפי החטא כן הוא תיקון החטא.

מאתיים ארבעים ושמונה מצוות עשה בהם נצטווינו, תפקידם לעדן את העולם, לקדש את הבריאה, לקרבה לבורא העולם.

הזהירות בשלוש מאות שישים וחמישה מצוות לא תעשה היא כדי שלא לגרום לירידה לבריאה כולה, להרחיקה מאדון הכול.

ולכן אם חטא האדם רק בזה שלא קיים את מצוות ה’ בקום ועשה שמטרתם היא להגביה את העולם למדרגה גבוהה יותר לזה די בעונש גשמי המובן גם בשכל אנושי, כיון שהעונש גורם לאדם להתקרב לבוראו, לפשפש ולמשמש במעשיו, ולחזור ולתקנם.

אך אם החטא הוא עוון שנצטווינו עליו בסור מרע, שלא לקלקל את העולם, שלא להפרידו מהקדוש ברוך הוא, בזה חטא האדם חטא חמור יותר, כי לא די שלא תיקן והגביה את העולם אלא הורידו לבאר שחת, והוא חטא כפול באיכותו כיון שלא די שלא הגביה את העולם אלא אף הורידו.

לכן לצורך התיקון זקוק הוא לעונש כפול באיכותו, שאינו מובן על פי שכל, והם הקשיים בעניני רוחניות, שהם נראים היפך מעונש – שמביא את האדם לידי תיקון – כיון שאין רואים בהם את מטרתם להביא לטוב, אלא הם נראים היפך המטרה.

והם הם הנקראים בלשון ספרי החסידות: נ י ס י ו נ ו ת. שלא מובנים בשכל האדם.

אך זאת צריך לזכור בשעת הניסיון שאפילו שאינו מובן כלל בשכל, מה ההתקדמות כאן למטרה, הרי הוא ניסיון מאת הקדוש ברוך הוא שעומד כאן אחר כותלנו, ונותן לנו הזדמנות מצויינת לתקן את מה שקילקלנו.

כי דווקא על ידי התגברות האדם בעת בא הניסיונות עליו בזה הוא מכפר על עוונותיו, שהרי הוכיח בהתגברות זאת נאמנות כפולה.

בזה הוא זוכה לשכר גדול יותר מסתם התגברות על קיום המצוות, ועל דרך מה שנאמר על ידי חכמינו זיכרונם לברכה באבות דרבי נתן טוב פעם בצער ממאה פעמים שלא בצער, ובזה יש תיקון לחטאו.

ד. ניסיונות הם מצב מאוד קשה להבנת האדם.

כמו שהיה אצל אברהם אבינו שמצד אחד הבטיח לו הקדוש ברוך הוא ‘כי ביצחק יקרא לך זרע’, ומצד שני בקש ממנו להעלותו לעולה.

וכבר אמר הבעל שם טוב שהניסיון הקשה ביותר הוא כשנראה שאינו מצד הקדוש ברוך הוא, ועל זה אמר הכתוב ‘ואנכי הסתר אסתיר’ שיהיה הסתר כזה שאינו נראה שהוא הסתר מצד הקדוש ברוך הוא, הסתר בתוך הסתר, אך מי שיודע שהקדוש ברוך הוא הוא המסתיר את עצמו כאן בתוך ההסתר אצלו אין זה הסתר.

וזו הכוונה בדברי הגמרא אדם מטמא עצמו מעט מטמאים אותו הרבה‘.

היינו שחלק מהתיקון של החטא הוא שמנסים אותו מלמעלה על ידי זה שגורמים לו קשיים רוחניים, והם יובילו אותו בעצם לשלימות, על ידי שיתגבר עליהם.

ה. ועל פי זה מתבארים בתורת החסידות דברי המדרש רבה (איכה ספ”א):

חטאו בכפליים דכתיבחטא חטאה ירושלים‘, ולקו בכפליים דכתיב כי לקחה מיד הכפליים בכל חטאתיה, ומתנחמים בכפליים דכתיב נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם‘.

לכאורה לא מובן:

א. מה הפירוש ‘חטא כפליים‘.

ב. מה הפירוש שהקדוש ברוך מעניש כפליים ?! יותר מהמגיע לאדם ?!

הרי הקדוש ברוך הוא הוא ‘אל אמונה ואין עול’, ‘צדיק וישר הוא’, ולא ייתכן שהוא יעניש אדם בכפליים, יותר ממה שהיה צריך להענש ?!

רק ישנו חטא שהוא כפליים באיכותו, דהיינו שלא רק שאינו מעלה את העולם אלא מורידו, ולכן גם העונש המגיע להחוטא הוא כפליים באיכותו, כיון שהוא אף בענינים רוחניים.

אך גם השכר הוא בכפליים, והיינו ‘נחמה בכפליים’.

ה. יהודים יקרים !

מטרת ההסתר בגלות היא לא לשבור את רוחינו.

קשיים רוחניים אלה שהם מנת חלקנו, הם חלק מהתכנית האלוקית, כשאנחנו נתגבר על קשיים אלו למרות החושך הרוחני בו אנו נמצאים, אנו נתקדם למטרה ביתר עוז וביתר שאת.

צריך לגלות רק שכל נסיונות אלו שלוחים לנו מנחה מאת הקדוש ברוך הוא כדי שנתגבר ונגלה בו את אור פניו יתברך, ונעשה לו נחת רוח על ידי זה.

אשרינו !! אשרינו שתורת החסידות מגלה לנו סודות מהחדר !!

ועל ידי זה יהפכו עלינו הימים הבאים לקראתנו לששון ולשמחה, שמחה כפולה ומכופלת. אמן כן יהי רצון.

הצעה מעשית:

בפעם הבאה שאנו פוגשים אצלנו או אצל אחד מהקרובים אלינו אתגר רוחני מהסוג אותו אנו מוצאים לאחרונה בחיי היום יום, במקום שהתגובה הראשונית שלנו תהיה כרגיל: אוי ואבוי ! מה יהיה הסוף !

ניגש אל האתגר בשמחה, בתחושה של שליחות, בתחושה שאנו עוסקים באתגר שמביא אותנו למטרה הכֹּה נכספת: ג א ו ל ה.

(על פי רשימות כ”ק אדמו”ר מליובאוויטש זי”ע, שבת נחמו ה’ש”ת, וישי)

 

 

PRINT

Did you enjoy this? Get personalized content delivered to your own MLC profile page by joining the MLC community. It's free! Click here to find out more.

1
Leave a Reply

1 Comment threads
0 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
1 Comment authors
  Subscribe  
newest oldest most voted
Notify of
JamesTum

In reality, however, my expectation of encountering difference could not have been more uncharacteristic of my time in South Africa, especially during the three days of my homestay experience in Sanari village, Limpopo province. This realization initially surprised me; but why should it have? That is the danger of a single story: a story that often predicates itself on the perceived differences between people rather than on their abundant similarities.