View Cart

הערכה עצמית בונה
The Power of Self-Esteem

PRINT

by Menachem Mendel Wolff
MyLife Essay Contest 2016

 

מבוא:

השעה 21:00, שעת התה הקבועה של אריה ושרה, הם ישובים על ספת ביתם הדהויה, הילדים כבר במיטות, ב”ה כבר נרדמו. כשהם משוחחים על ילדיהם ובפרט על שמוליק בנם בן העשר, ישנם בעיות שעולות לדיון שוב ושוב, כאילו שלא דיברו עליהם כבר 101 פעמים.

שרה טוענת שעל אריה לשבח יותר את שמוליק, לפרגן לו, ‘העיניים שלו כבויות, הוא מרגיש כישלון מהלך. הוא מקבל ממך רק הערות וביקורת, וללא הרף, איך תהיה לו שמחת חיים?!’ היא טוענת. ואריה מצידו מודה שהוא משתוקק מאד לפרגן לבן יקיר שלו, אך לצערו אין על מה. בכאב הוא אומר: ‘בתפילה העיניים שלו מחוץ לסידור, ונראה שרק חלק קטן ממילות התפילה מתמלמלות מפיו. אף פעם אין ממנו ‘דף קשר’ שאפשר להתגאות בו. את רוב מבחניו לא זכינו לראות, ואלו שכן ראינו לא עברו את ה65%. איך, על מה אשבח אותו? אם אחמיא לו, הוא עוד עלול לחשוב שהתנהגותו ראויה לצל”ש. כשאני חושב על תפילתם של אחיו, לוי ודובי, אני חש נחת, אבל את התפילה שלו…’

סיפור זה שככל הנראה הוא סיפור אמיתי, שמתרחש לצערנו בצורות שונות בבתים רבים, הוא סיפור שמבטא את הקושי של הורה להחמיא לילדו. אך לפני שנטפל בבעיה ספציפית זו, ניגע בבעיה רחבה וגדולה יותר, שעומדת גם בבסיס סיפור זה.

בעיית החיים שנדון בה בחיבור זה היא בעיית הקושי להכיר ולייקר את מעלות עצמו, אולי ניתן לקרוא לה גם בעיית ‘אי היכולת לאהוב את עצמי כמו שאני’. בעיה שאין כמעט אדם שמרגיש שבעיה זו איננה גם נחלתו, בעיה שבתקופתנו הלכה והתעצמה, בעיה שאיננו ערים מספיק להשלכותיה.

בחיבור נדון בהרחבה:

בחשיבות ההכרה במעלות עצמו, במקורות הבעיה להכיר במעלות עצמו, ובהשלכות ההרסניות והמזיקות של אי ההכרה במעלות עצמו. נלמד בהשראתה של החסידות דרך להגיע להכרה וההערכה של מעלות עצמו, וכן איך לגלות מעלות ותכונות נעלמות. לבסוף אציע מודל לפיתוח הערכה עצמית חיובית ויישומים מעשיים.

 

חשיבות ההכרה במעלות עצמו:

מעלות שה’ נתן באדם יכולות להסתתר, להתכסות בחלוף השנים, אך לא להתנדף. כל אדם הוא יציר כפיו של הבורא, אי לכך, בכל אדם ישנו ביטוי ממעלותיו הנפלאות של הבורא. מעלות אלו הם בעצם ארגז הכלים שה’ צייד את האדם, עם כלים אלו האדם יכול לעבוד את ה’, להתמודד עם קשיי החיים, ליצור ולתרום, ובעצם לעשות כל דבר, למען עצמו, למען משפחתו ובשביל העולם כולו. מעלות אלו הם גם כבודו של האדם, זו הייחודיות שלו, זהו הזכות קיום המיוחדת שלו, זהו המקום שהבריאה כולה צריכה אליו, כדי שהוא ישלים אותה.

ההכרה במעלות עצמו אם כן היא הכרחית, כדי להיות אדם ייחודי, בעל שמחה ואושר מהחיים, ובעל יכולת להיות יצור אקטיבי וחיובי בעולמנו. רבים וטובים מעידים על עצמם שהם לא יודעים במה הם טובים, מה הם יכולים לעשות בחיים, במה הם יכולים לתרום לסביבתם, ומה בכלל מיוחד בי? שאלות אלה הופכות לא אחת לתסכול ואפילו לדיכאון, ומפריעות לאנשים שונים, ברמות שונות. ננסה לבאר קצת למה באמת כל כך לא קל לנו להכיר את המעלות שנמצאות בתוכנו.

 

מקורות הבעיה:

עד למהפיכה התעשייתית ובפרט כניסת התקשורת והמדיה על ערוציה השונים לחיי האדם הפשוט. האדם עבד ויגע בקשיי היומיום והפרנסה, התמודד עם גידול ילדיו, הוא חווה עליות ומורדות, רגעי צער ושמחה, ויכל ליהנות מעבודתו ומהצלחתו, ובעיקר לחיות את חייו שלו. אמנם הוא הכיר גם אנשים שההצלחה האירה להם פנים יותר ממנו, אך ההיכרות איתם היתה חיצונית, ולא מרכזית. הוא גם שמע על תענוגות גדולים יותר ממה שחווה, אבל  לרוב היתה זו בבחינת שמיעה וסיפור רחוק.

העולם המודרני לעומת זאת מאופיין בהצגה לא פוסקת של התאוות והתענוגות המשובחים ביותר (כמובן שזה גם כולל פעמים רבות בעיות של צניעות וכשרות). בנוסף סיפורי אנוש שעולים במדיה, מציגים לרוב מצליחנים וידוענים, שהגיעו לפסגות והתמחויות מיוחדות בשלל תחומים. במדיה החברתית החדשה אנשים על פי רוב מפרסמים את הנאותיהם והיופי שבחייהם. דרך המדיה, הטוב ביותר הוא כבר לא סיפור רחוק, הוא חוויה יומיומית, מפורטת, ומוכרת היטב. אם בעבר האדם היה רגיל יותר להשוות את הצלחתו היום, למידת הצלחתו אתמול. בזמננו, בלא מודע הוא משווה את הצלחתו היום להצלחת ה’מאסטר’ מהמדיה, את הטוב שזכה בחייו לטוב של ידוען פלוני. חייו והצלחתו עומדים אל מול הנוצץ והמבריק מהמדיה.

כאשר האדם נמדד אל מול מודל דמיוני מוצלח ומרשים, אין הוא מסוגל לראות את מעלותיו, את הצלחתו הקטנה, את ההתקדמות של היום. הוא מנוע מלהביט פנימה אל תוך עצמו, ולראות את היופי שקיים בו, את הצלילים העדינים שבוקעים מתוכו, הרעש העצום בחוץ גובר ומעמם על המנגינה היפה והאישית שלו. הוא לרוב גם לא יודע כמה מיוחד הוא הטוב שיש לו, כמה המון יש במתנות הטבעיות והפשוטות שאלוקים נותן לו כמו משפחה טובה, ילדים, עבודה ועוד.

בנוסף לכך, אדם שעוד מילדותו קיבל יחס שלילי מהוריו (כמו בסיפור הפתיחה) ומוריו, ובכל מסביבתו הקרובה, ולא היה בשבילו מישהו שאהב את הטוב שבו, שהיה מסוגל לראות את מעלותיו, להכיר בייחודיות שלו. כמובן שאדם זה לא יהיה מסוגל לראות את הטוב שבעצמו, או את הערך שבעבודתו. מעולם הרי לא שמע שהמאמץ שכן עשה (שעבורו הוא מאמץ גדול ועבודה גדולה), יש לו איזשהו ערך. שלמרות כל חסרונותיו, גם בו יש איזושהי שלימות או מעלה יפה.

 

ההשלכות ההרסניות:

חוסר ההכרה במעלות עצמו גורם לאדם להפסד מרובה, ולהלן חלקן:

  • הוא חש חסר משאבים פנימיים, נחות וחלש אל מול משימות החיים, שבעולם המודרני רק נהיו מורכבות ותובעניות יותר. לכן הוא אינו מאמין ביכולותיו, ונופל ביאוש ועצבות, שכמובן מחלישים אותו יותר. כך שכמובן הוא באמת נכשל, ממש כפי שציפה.
  • לרוב אדם במצב זה ידרוש מעצמו לא לפי ערכו. או מתחת ליכולתו, כיון שהוא מרגיש חלש ולא מסוגל, וממילא הצלחתו בחייו תהיה מועטת. או שידרוש מעצמו מעל ומעבר ליכולתיו, וזאת כיון שהוא מכוון להצלחה בהתאם למודל חיצוני שראה והתיישב לו במוחו, ולא בהתאם עצמו. שהרי את כוחותיו אין הוא מכיר כראוי, וממילא דרישותיו העצמיות הם רק לספק את יצר ההשוואה שבתוכו, ולא בכדי לבטא וליצור את מה שהוא יכול ליצור.
  • הוא לא יממש וישתמש במעלותיו וכשרונותיו הייחודים, כיון שהוא פשוט לא מודע אליהם. אדם לא משתמש בכלי שהוא אינו יודע שנמצא אצלו.

 

 

פיתרונות בהשראה מתורת החסידות:

נתייחס לשתי נקודות, ראשית נמצא את היסוד בקו החשיבה המנחה את האדם לשים לב ולהעריך את מעלותיו. שנית נלמד דרך להוציא לאור מעלות אישיות, שהאדם לא מכיר בתוך עצמו.

מידת אמת והטוב שמאיר בחסר

בתניא פרק י”ג מסביר אדה”ז את מהותה של מידת אמת הנקראת ‘בריח התיכון’. היא נקראת כך על שם זה שעוברת מהדרגה הגבוהה ביותר עד לנמוכה ביותר. בכך מוסבר שגם התעוררות האהבה הזמנית שיש לבינוני רק בשעת התפילה נקראת אמת לאמיתו, הגם שהיא איננה תמידית, למרות זאת יש בה נקודה של תמידיות, כיון שהוא יכול לעוררה שוב בכל עת.

האמת עצמה – ”ה’ אלוקיכם אמת”, היא אמת נצחית, והיא למעלה מהעולם לחלוטין, שבמהותו הוא זמני ומשתנה (ראה בהרחבה שם, ובאגה”ק סימן ו’). אך האמת הגדולה, חודרת  ומתגלה בכל מדרגה ומדרגה, בלשון התניא שם: מדת אמת היא מדתו של יעקב הנקרא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה מרום המעלות ומדרגות עד סוף כל דרגין ובכל מעלה ומדרגה מבריח תוך נקודה האמצעית שהיא נקודת ובחי’ מדת אמת שלה ומדת אמת היא נחלה בלי מצרים ואין לה שיעור למעלה עד רום המעלות”.

בדומה לכך (אך בקשר למלחמת היצר) מבואר בפרק ל’ בתניא, שאין מדד אחיד למלחמת היצר, איש איש לפי מדרגתו, מה שקל לאחד עבור השני הוא קשה מאד. בלשונו הק’: “אין היצר שוה בכל נפש יש שיצרו … והלכך צריך כל אדם לפי מה שהוא מקומו ומדרגתו בעבודת ה’ לשקול ולבחון בעצמו אם הוא עובד ה’ בערך ובחי’ מלחמה עצומה כזו”. בהמשך הפרק מלמדנו אדה”ז שההערכה הנכונה לאדם על מלחמתו, היא לפי מידת המאמץ והקושי האישי שלו, כך ראוי למדוד את המלחמה  והקושי שעבודת ה’.

אדם שעושה ‘זום אין’ בהתבוננות מפורטת אל חייו, ולמרות חסרונותיו הוא יודע לעצור ולהביט על כל מעלה שבו משל היתה פרח יפה, הוא ייקר ויאהב את מעלותיו. אדם שמזהה את מקומו ואת התמודדותו, הוא ידע להעריך טוב יותר את מאמציו. היכולת להכיר בכך שהיופי והמעלות הגדולות מתגלות דווקא בחיים האמיתיים הלא מושלמים, היכולת לראות שגם מאמץ שנראה פעוט הוא בעל ערך גדול כשמתחשבים בתנאים של האדם המתמודד, זוהי נקודת המפתח להערכה עצמית חיובית ולהכרה במעלות עצמו.

ההשוואה אל מול מודל חיצוני היא לא רגישה ולא מתחשבת, לא בתנאי חיים אישיים, כמו נקודת מוצא התחלתית של כישרונות, משפחה, רמה סוציו אקונומית, וקשיים נוספים. במילים אחרות, היא לא רגישה ומעריכה את המאמץ האישי, ובנוסף איננה מסוגלת לראות את הטוב האישי שהאדם מלא בו.

גילוי הכוחות ע”י שבח

בנוסף לשימת לב והתייחסות ראויה לטוב שיש באדם, ישנו טוב ומעלות שהוא כלל אינו יודע על קיומם, וגילוי של מעלות אלו יוסיף בהערכה החיובית כלפי עצמו.

בחסידות מדובר על כוחות רוחניים שנמצאים בהעלם, בכוח, כוחות שעדין לא התגבשו למעלה ממשית ומוגדרת. כוחות נעלמים אלה יש בכוח הזולת למשוך אותם מהעלם אל הגילוי ע”י דיבור ואמירת דברי שבח אודות כוחות אילו.

וכך מובא במאמר ד”ה להבין ענין הלל (דרך מצותיך) מבאר הרבי ה’צמח צדק’:

“… עד”מ כשמזכירין לאדם שבחיו איך שהוא חסדן ונדיב לב או איך שהוא חכם הנה הוא מתפעל מאד מן השבחים הללו, והנה ההתפעלות שהוא מתפעל גורמת יציאת המדה מן ההעלם אל הגילוי, והיינו באותו דבר שמשבחי’ אותו בה, שמתעורר בו אותה המדה ששיבחוהו בה ויוצאת אל הגילוי. כמו כאשר משבחי’ אותו שהוא רחמן וחסדן יתפעל להיות חסדן ורחמן באותו השעה, וכן אם משבחי’ אותו בחכמה יתפעל ויתעורר בו כח חכמתו להשפיע שכל וכיוצא בזה … ונמצא מובן שע”י השבחי’ יצאו המדות בלבו מן ההעלם לגילוי, והיינו הטעם שנק’ השבח בלשון הילול כמו יהלו אורם בהלו נרו שהוא בחי’ הבהקה ובהירות אור, כי הרי המדות יוצאין מן ההעלם לגילוי אור ע”י השבח כנ”ל.

וכך ממש יובן הנמשל למעלה, … ע”י השבחי’ שמשבחי’ בפסוקי דזמרה והלל וכיוצא איך שהוא חסדן ורחמן גדול וכיוצא, נתעורר בו בחי’ המדות הללו לצאת מן ההעלם לבא בבחי’ גילוי אור להקראות חסדן בשפע וגילוי אור ממש, ובאותה המדה שמשבחי’ אותו בה הוא מתעורר להביא’ ולהמשיכה מן ההעלם לגלוי אור…”

כלומר אם נשכיל לזהות בזולת ‘מעלות סמויות’ ונשדר אימון והתפעלות באמצעות דברי שבח אודות מעלות אלו, אנו נצליח לגלות אותם, ולהפוך אותם להיות כוחות ממשיים שנוכחים ופעילים במציאות החיים. כמובן שמדובר במעלות שנמצאות באדם בפוטנציאל, אחרת אין את מה לגלות.

ממש באותה המידה שלפני גילוי החשמל לא יכלו להפיק ממנו את האנרגיה ואת התועלת האדירה, כך מעלות ומידות טובות יכולות לחכות למישהו שיגלה אותן ויכיר בהן, ורק אז הם יוכלו לפעול ולהתבטא.

 

מודל לפיתוח הערכה עצמית חיובית

  • התבוננות ב’שטח’ אליו נולד האדם, כלומר תנאי הפתיחה של חייו ואילו שמלווים אותו, כמו כישרונות אישיים, סגנון אישיות, משפחה, סביבה רחבה, מצב כלכלי וכו’. ההשפעה של כל אלו על התמודדותו, אילו יתרונות וחסרונות כל אלו העניקו לו. ולהגיע להבנה אילו התמודדויות עומדות כרגע לפרקו, במילים אחרות, מהם הקשיים האישיים שלו בתקופה זו.
  • התבוננות מפורטת במעשיו הטובים ובפעולותיו, מתוך מטרה לזהות את הכישרונות והתכונות החיוביות הנמצאות בו. וכן התבוננות במאמץ שהוא משקיע בהתמודדויות האישיות שלו מהסעיף הקודם. מטרת ההתבוננות היא להכיר ולשים לב לטוב האישי.
  • לתת אימון וההערכה בצורה של דברי שבח בתכונות חיוביות ספציפיות הנמצאות עדין בהעלם בזולת, בקביעות ולאורך זמן, (כמובן שסעיף זה שייך בעיקר לזולת).

 

יישומים מעשיים:

  1. להשתמש במודל לפיתוח הערכה עצמית, באופן אישי או בטיפול. כאשר הדברים נעשים בטיפול, חשוב שהמטפל יגלה אהבה והתפעלות למעלות ולתכונות החיוביות של הזולת.
  2. ניתן לערוך תרגיל/משחק בין חברים בו יתבקש כל אחד לומר מעלה של חברו, בסיבוב הבא יהיה יוטל על כל משתתף להביא ראיה מהשטח למעלה שסיפר על חברו. שבח שמגיע מהזולת מחזק את ההכרה במעלות שלנו, וגם יכול לגלות בנו מעלות נוספות שלא הכרנו.
  3. באופן מיוחד יש להמליץ להורים ולמחנכים להתבונן ולהכיר את מצבו ואת ההתמודדויות של הילד שלהם, כדי שיתאימו את דרישותיהם אל מצבו האישי, ובנוסף גם ידעו להעריך את ניצחונותיו האישיים.
  4. בעיות שלום-בית רבות יכולות להסתדר, כאשר האדם ילמד להכיר את ההתמודדויות והקושי של בן זוגו. דרישתו המתוסכלת תתחלף בהערכה על המאמץ שהוא עושה למענו.

 

שמוליק מתחילת החיבור אמנם לא מצליח להתפלל תפילה שלמה בכוונה מתוך הסידור, אך האם ניתן לשלול ממנו את ה’אשרי’ שהוא כן שר יפה, האם המשנה האחת שהוא למד בע”פ אינה ברת ערך ח”ו, וכי העזרה לאימו בהגשת הסלטים לא מבטאת כיבוד הורים?! אם רק ניכנס לעולם ההתמודדות שלו, נגלה כמה כוחות מיוחדים מתבטאים שם, כמה מאמץ הוא משקיע. אם נראה כל זאת, כוחות אלו יגברו ויתעצמו, ויביאו אותו להכיר בערך עצמו, בייחודיות שלו, להרגיש חזק ויכול, ובעיקר להביא אותו להיות יצור שמח, יצרני ומפיק לאין ערוך. אם באחת הצמתים של חייו שמוליק יזכה ויעמוד שם אדם שיאמין בו חזק שהוא עוד יגיע רחוק… אני מאמין שהוא יגיע.

Does Judaism have the answers to my personal dilemmas?

MyLife: Chassidus Applied

Watch classes and read articles that demonstrate how the Rebbeim provided us with a comprehensive blueprint of the human psyche.

PRINT

Did you enjoy this? Get personalized content delivered to your own MLC profile page by joining the MLC community. It's free! Click here to find out more.

Leave a Reply