fbpx
View Cart

Your Heart Follows Your Actions
אחרי המעשים נמשכים הלבבות

PRINT

Shneur Zalman Brod, Rechovot, Israel
MyLife Essay Contest 2018

מבוא: במאמר אתמקד על שתי נקודות שכל אחד מאיתנו נפגש עמן בחיי היום יום. הראשונה: התמודדות של שליטה ובחירה, האם אנחנו שולטים במעשינו. השניה מגיעה בהמשך לראשונה: לאחר שהצלחנו לפעול לבחור ולעשות את הדבר הנכון, האם אנחנו שלמים עם זה, האם אנחנו נהנים ומחוברים להחלטתנו.

המאמר מתבסס בעיקרו על שיחה של הרבי מליובאוויטש המובאת בספר לקוטי שיחות חלק ג’ לפרשת בשלח, שיחה ארוכה ויסודית בכללות חיי האדם, כאן נבחרו שתי נקודות קטנות אך עיקריות עם המון חומר לעבודה יום יומית.

בתרגול הובאו דוגמאות פרטניות, אך אם מבינים נכון את הנקודה, ניתן למצות אותה בכל רובד, כל אחד לפני ענינו ומהותו.

יהי רצון שיהא זה לתועלת לרבים ויביא אור וחיות בתוך שיגרת חיי האדם באשר הוא.

*****

מוישי הניח את המכשיר החדש על השולחן עם סיום הסרט בו צפה. תחושה לא נעימה טיפסה אט אט בגרונו והיא גרמה לו מחנק. הוא הרגיש צורך לצאת לשאוף מעט אוויר צח. בני הבית כבר ישנו כמה שעות טובות והוא היה האחרון שירצה שמישהו ידע שהוא ער, הוא יצא על קצוות אצבעותיו למרפסת, ושם הוא מילא את ראותיו באוויר ונתן דרור למחשבותיו: “מאז שקניתי את המכשיר חיי השתנו, אני חש שאין לי כבר בחירה! הרי גם בסוף הלילה הקודם אמרתי לעצמי שצריך להפסיק עם זה ולחזור לחיים תקינים, והנה, שוב אני כאן, עם אותן המחשבות”.

השאלה: האם אנחנו באמת שולטים על מעשינו?

המטרה: להגיע לשליטה מוחלטת על עצמנו, ולבחור במה שבאמת טוב לנו.

כל אחד מאתנו נתקל במהלך החיים במקומות, משימות, אתגרים והתמודדויות שגורמים לו לתחושת חוסר אונים בנוגע לנעשה עמו, כאילו כח הבחירה ניטל ממנו ועבר לרשות הגורמים החיצוניים לו, בין אם התחושה מגיעה מתוך תוכו, מהקונפליקט בין רצונותיו הסותרים, ובין אם בגלל סביבה וחברה שמעמידות סטנדרט מסוים בנוגע לצורת חיים, וזה מה שגורם לו לפעול בניגוד לרצונו האמתי.

התורה – מורה הדרך הכי האקטואלי, והיום יותר מתמיד – מלמדת אותנו נתיבות אור לחיים מאושרים, מראה לנו כיצד נשלוט על עצמנו, ומנווטת אותנו כיצד ניתן להחזיר לעצמנו את המושכות גם כשלא צעדנו בדרך הישרה.

לפני שלושת אלפים ושלוש מאות שנה יצאו אבות אבותינו ממצרים בכח גדול וביד חזקה מן האימפריה והמעצמה החזקה ששלטה אז בעולם. בספר התניא מסביר רבינו הזקן את הנוסח בו בחרה התורה לתאר את היציאה: “כי ברח העם”. מדוע דוקא בריחה, הרי היציאה נעשתה מתוך הסכם עם פרעה והשלטון המצרי?

ומבאר שם שהעם היהודי היה מחובר מאוד למנטליות המצרית ולחיי הפורקן שהיא הביאה עמה. נפשם הייתה קשורה אל האומה המצרית כל כך חזק, עד שהיה קשה להם לקבל את עובדת יציאתם ממצרים. כדי לצאת ממצרים נדרשה פעולה מהירה, כזו שלא תאפשר למחשבות אודות השתקעות במצרים להשתלט על כושר ההחלטה, נדרשה בריחה. בני ישראל ידעו שבנפשם נותר אחוז קטן של שפיות ולכן צריכים הם לברוח שאם לא כן, הם יאבדו את עצמאותם המחשבתית לנצח.

אמנם סיפור יציאת מצריים קרה לפני אלפי שנים, אך בליבנו פנימה הוא מתרחש תדיר, עת הלכי החיים דורשים מאיתנו לבחור בין הנאמנות לעצמנו ולערכינו ובין הנִהיה אחר ההמון. כשהמוח צלול וממוקד נעשית הבחירה באופן הנכון והטוב. האתגר הוא לבחור בטוב ובנכון גם כשקשה, גם כאשר מבולבלים או כשהיצר מערפל את מערכת השיפוט הפנימית, כשהלחץ החברתי גובר, או כאשר הדרישה מהסביבה להיות כמותה סותרת את חינוכנו, האם גם אז ננקוט בדרך הישר ובמה שאנו מאמינים, או שמא ניתן למערבולת הרגשות התוססת בתוכנו להחליט על חיינו?

את הדרך הנכונה להתמודדות אנו למדים מיציאת מצרים, שבשלב ראשון לא צריך לחכות עד אשר נבין, נתחבר ונפעל בעצמנו שינוי כה פנימי, עד שנחיה את האמת ללא התפעלות. צריך להתחיל מיציאה באופן של בריחה. לצאת מהמקום ששולט עלי בכח מבלי לערב את תחושותי. פשוט לעשות את מה שצריך. זה השלב הראשון.

דרך התמודדות זו ניתן למצוא במענה הרבי מליובאוויטש לנערה שחשה קשיים חברתיים. במכתבה, תיארה הנערה בפרוטרוט את הבדידות ואת חוסר הרצון והחשק להתערות בחברה. במכתב התשובה, הציע לה הרבי להתחיל במעשים קטנים למען הזולת. למשל, כאשר היא נמצאת בחדר האוכל עם חברותיה והיא הולכת להביא לעצמה כוס מים, שתביא גם כוס לאחת מחברותיה. וכך, אט אט, קשריה החברתיים יתעצמו ויתחזקו, ובעיקר התחושה הנפשית שלה תיפתח לעולם של חברות.

תרגול יומי מול עצמך: בחר דבר אותו אתה עושה אף על פי שלא רצית לעשותו, או להיפך: משהו שרצית לעשות אך עדיין לא עשית אותו מחמת שלא הורגלת בו, ובצע את רצונך אפילו מתוך הכרח למשך זמן קצוב.

לדוגמא: בעשה טוב – התרגל שמחשבתך הראשונה בבוקר תהיה על בורא העולם, על נשמתך ועל מטרתה בעולם והחלט שהיום יהיה יום של עשיה ברוכה. בסור מרע – הרגל את עצמך להסיח מחשבות שליליות ולהמירן במחשבות טובות ומאירות.

תרגול יומי אל מול סביבתך: בחר דבר מתוך חייך האישיים, שבמחשבה אובייקטיבית אתה מבין שהוא לא טוב עבור סביבתך, והתחל לנסות לשנותו.

לדוגמא: בעשה טוב – בחר יומיים מתוך השבוע בהם המכשיר הסלולרי יהיה מנותק מעת חזרתך הביתה עד שכל הילדים ילכו לישון. בסור מרע – התרגל לא לדבר דיבורים שאינם נחמדים לשמיעה. מילים שליליות או פוגעניות.

*****

ההורים של צופיה היו מתוחים ודרוכים. קובי, אלעזר וחיים ישבו מולם מלאי מוטיבציה להסביר ולשתף. ביתם נקלעה לקשר רגשי מזיק עם צעיר ערבי שהוביל למגורים משותפים מעבר לשטחי ישראל. על פי דיווח שקיבלו, המצב שם ‘לא משהו’ ומניסיונם העשיר הם ידעו לומר שהשלבים הבאים לא יהיו לטובת צופיה וזה בלשון המעטה. “אנחנו מוכרחים להוציא אותה משם בעל כורחה ויהי מה” אמר קובי להורים. “ומה זה יעזור, הרי אם היא קשורה אליו רגשית היא תחזור לשם”, אמר האב. “נכון, אבל כולנו יודעים היטב שמי שנכנס למלכודת הזו, חושב בצורה מעורפלת ואין לו שיפוט נכון, אחרי שנוציא אותה משם, ניקח אותה למקום שלנו, בו היא תקבל הסבר מוחשי שיראה לה עד כמה השהות שם היא לרעתה, יש שם נשים שעברו את זה וידברו איתה מהפן האישי שלהן. בעזרת ה’ יהיה בסדר”

השאלה: האם אנו מרוצים ממה שאנו עושים או שקיים אצלנו ספק פנימי בנכונות דרכנו?

המטרה: להגיע לחיבור פנימי והבנה נכונה, ועל ידם לצמצם נפילות חוזרות.

שינוי המעשה, אין בו די לשינוי המהות. מורה דרך, אשר יספק לתלמידיו רק הדרכה מעשית, ללא הנחלת ערכים חיוביים ותפיסות נכונות על האדם והעולם, אינו יכול להיות בטוח שתלמידיו ילכו בדרכו כאשר יעזבו אותו. תמורה אמתית בחיי האדם תתרחש במלואה רק כאשר, בנוסף לשינוי המעשי, יחול גם שינוי תפיסתי.

סיפור קריעת ים סוף הוא דוגמא טובה לכך:

לאחר שבני ישראל יצאו ממצרים, הם החלו את מסעם אל עבר הר סיני. לאחר כמה ימים, הם נאלצים לעצור כיוון שים סוף חוסם את דרכם ובנוסף לכך מיטב לוחמי מצרים רודפים אחריהם. בני ישראל מוצאים את עצמם לכודים ללא דרך מוצא ובהלה אוחזת את כולם.

חלק מהעם טענו: “הבה נחזור למצרים ונשתעבד לפרעה”. אם ננתח את טענתם, נראה שתוכנה הוא: “עצמאות נפשית ופיזית דורשת מאיתנו הרבה כוחות נפש. היא דורשת מאיתנו להחליט על גורלנו עלי אדמות, לבחור תדיר בין טוב לרע, להלחם על מה שחשוב לנו, גם אם זה מגיע על חשבון חברה, סביבה. תש כוחנו מעצמאות זו, רצוננו לחזור ולהיות משועבדים”.

ההחלטה האמיצה לשנות את מהלך החיים על ידי בחירה במעשים הנכונים, ראויה היא לשבח, אך אין היא מספיקה כדי לפעול שינוי מושלם. גם לאחר ההחלטה, איננו חסינים בפני נפילה נוספת. כדי שהשינוי יחול בשלמות, נדרשת עבודה בנפשנו פנימה, הסברת טיב הדרך החדשה, הדרכה ממקורות חיצוניים, חיבור נפשי והרבה מוטיבציה.

גישה זו רמוזה במענה ה’ למשה רבינו על ההצעה של אותו החלק מתוך העם לחזור למצרים: “כי אשר ראיתם את מצרים לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם”[1]. ובמשקפי הניתוח: “הניתוק שצריך להיות ממצרים הוא כזה שגם בתחושה ובמשיכה הנפשית לא תרצה לחזור לשם”.

כך גם אצלנו, העובדים, המנסים, החותרים לחיים של בריאות ואושר, אין להסתפק ביציאה מן הרע בלבד, בניתוק חיצוני והיצמדות להוראות התורה בפן המעשי בלבד. אנו צריכים להבין את שורש הבעיה, לאבחן את מקור המשיכה, וכיצד ניתן לרפא ולהשלים את החסר, למלא את החלל הרגשי שנוצר במשהו אמיתי, במשהו שאני בוחר בו כי הוא הטוב האמיתי בשבילי.

וכיצד היא הדרך לכך? זהו השלב הבא של קריעת ים סוף.

תורת החסידות מסבירה שקריעת ים סוף מסמלת את קריעת המסכים החיצוניים המסתירים על כוחות הנפש ועוצמותיה. “כל מה שיש ביבשה יש בים”, נאמר בגמרא[2], רק שבמבט חיצוני לא רואים את המתרחש. נדרשת צלילה בעומק הים כדי לראות במוחש את האוצרות בו מה שעין יבשתית לא יכולה לראותם. בקריעת הים התגלתה מהותם האמתית של בני ישראל: היותם העם הנבחר בעל כוחות נפשיים עצומים.

הדרך לכך בנפש האדם הוא, כאשר נתבונן אל תוך עצמנו, אל מהותנו, ונבין שאנחנו משהו אחר, משהו אלוקי. כך נדע להכיר נכון מהם הכוחות הקיימים בנו, וכאשר נעורר אותם הרי שלעוצמתם אין מנגד, ומולם אין מונע ואנו נתחבר אל מטרתנו, או אז חיות מחודשת ואנרגיה פנימית יזרמו אל תוך מעשי היום יום.

תרגול יומי אל מול עצמך: הקדש חלק מזמנך ללימוד מהותו של יהודי, מהותה של נשמה ומטרתה בעולם. נסה לבדוק האם הלימוד משרה חיות ושמחה בחייך – זוהי אבן הבוחן האמתית להצלחה.

תרגול יומי אל מול סביבתך: התחל להשפיע על סביבתך להבין את מהותם. דבר זה יעזור לך להבין את מקומך בעולם, ולסביבתך לגילוי נקודת האור הטמונה בהם.

מילות סיכום:

  • התחלה של שינוי, התחלה של טיפול – הוא התנועה של נקודת ההתמסרות לעשות את הדבר הנכון, בין אם על ידי הצבת מחסום ובין אם על ידי התעקשות לעשיה חיובית.
  • המשכו של שינוי, והביטוח שהדבר לא יחזור לעצמו נעשה רק אם יהיה שינוי פנימי, תפיסתי – מחשבתי באותו ענין עליו אנחנו עובדים. בדרך כלל דבר זה יבוא על ידי עבודה של שכל
  • כשמבינים את המהות הפנימית של יהודי הרבה יותר ברור מנין הכוחות לעמוד בכזה אתגר, ובנוסף לכך ההכרה שלא דורשים שינוי בעצמי אלא גילוי הטוב הקיים שבתוכי.

[1] שמות יד, יג

[2] בבלי חולין קכז א

PRINT

Did you enjoy this? Get personalized content delivered to your own MLC profile page by joining the MLC community. It's free! Click here to find out more.

Leave a Reply

  Subscribe  
Notify of